הבירה כאן איתנו כנראה כמה אלפי שנים. יש שאומרים עוד מימי מספטומיה, שאפילו העבדים במצריים קיבלו את השכר שלהם בשיכר הבירה. אך לפני כמה מאות שנים, הצטרפה לבירה גם הכשות. בהתחלה כנראה כתבלין, אך עם הזמן הפכה לחלק בלתי נפרד מהמשקה. הכשות הקלאסית היא כשות שמקורה באירופה, כצמח הגדל בצידי הדרכים, מטרתו העיקרית הייתה מרירות עדינה וגם טעמים וארומה של עשב, פלפליות, ספייסיות, אדמתיות ופרחוניות. טעמי כשות המוגדרים כקלאסיים.

האמריקאים, כמו כל דבר אצלם, הם עושים הרבה ובגדול. גם במהפכת הבירה, שהתחילה ממש לא מזמן, רק לפני 40 שנה, הם הוסיפו כשות לבירה והרבה ממנה. כאשר התחילו לגדל כשות באמריקה, גילו שהיא מושפעת מהאדמה והסביבה ולאט לאט החלו לבודד ולפתח כשות הנותנת טעמים פירותיים ולא פרחוניים או עשבוניים. היום, יש כ300 זני כשות אמריקאית, המספקים טעמי פירות כמו מלון, גיואבה, ענבים. טעמים טרופיים כמו ליצ'י, פסיפלורה, מנגו ועוד. גם באוסטרליה ובניו-זילנד החלו מפתחים זני כשות מיוחדים וייחודיים.